א
א
א
דרש; חייב; הצריך דבר⁻מה לשם ביצוע או השגה של דבר אחר. "המצב הצריך התערבות מיידית." "הטיפול בפצועים הצריך היערכות מיוחדת של הצוות הרפואי." "הפרויקט הצריך השקעה כספית גדולה."
1.
שמר; אחסן; אצר
2.
נעל את מנגנון הירי של כלי נשק
הפך אדם או קבוצה לנוצריים; המיר את דתם לנצרות. "השלטון נִצֵּר בכפייה קבוצות אוכלוסייה באזורים שכבש." "המיסיונרים ניסו לנַצֵּר את תושבי המקום." "במהלך התקופה ההיא נֻצְּרוּ שבטים אחדים."
1.
ענף או גבעול צעיר שצומח מן הצמח. "באביב הופיעו ניצרים חדשים על שיח הוורדים." "הגנן גזם את הנצר שצמח מבסיס העץ." "מן הגזע היבש החל לבקוע נצר רענן."
2.
צאצא או בן לשושלת, למשפחה או לעם. "הוא נצר למשפחת רבנים ידועה." "הסופרת הייתה נצר לשושלת אמנים ותיקה." "הנסיך הצעיר הוצג כנצר לבית המלוכה."
אדם המשתייך לדת הנצרות או מאמין בה. "השכנים החדשים הם נוצרים שהגיעו מאירופה." "במוזיאון מוצגים חפצים מקודשים לנוצרים." "הוא גדל במשפחה נוצרית אדוקה."
נצריכן מילון - נצריכן הגדרה מילונית - מילון עיברי נצריכן - פירוש נצריכן
נצריכן תרגום - נצריכן באנגלית - bmrhfi
הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
השם שלי
מהו שמך הפרטי?
כינוי החיבה שלך (אם יש)
אופן כתיבת השם באנגלית
דווחו לנו על טעות
