נתן החכם (מגרמנית: Nathan der Weise) הוא מחזה מאת גוטהולד אפרים לסינג, מהחשובים במחזאי גרמניה של תקופת הנאורות. המחזה, שיצא לאור בשנת 1779, מציג דרמה אידאולוגית ברוח הנאורות והדאיזם המוקיעה את צרות האופקים הדתית ומעלה על נס את עקרונות הסובלנות והאחווה בין הדתות, ובפרט בין היהדות לנצרות. ב"נתן החכם" מודגש כי ההתגלות הדתית איננה המקור היחיד לחוכמה אמיתית, כי כל הדתות שוות ומהוות כל אחת בדרכה ניסיון לדעת את האל, וכי השכל האנושי הוא הערובה לטוב ולקדמה במקום האמונה הנוצרית. המחזה נחשב לנקודת מפנה ביחסה של התרבות הגרמנית ליהודים בארץ, שעד לאותה עת תוארו תמיד כרשעים ונתעבים בשל דחייתם את הנצרות; החילון והנאורות אפשרו לראשונה להכיר בהם כמועמדים פוטנציאליים לשוויון זכויות. מתוך ויקיפדיה

נתן דוד רבינוביץ' מפארצ'ב, נתן דונביץ, נתן דונביץ', נתן דטנר, נתן הבבלי, נתן הייל, נתן הכהן אדלר, נתן הנביא, נתן הנובר, נתן העזתי