רבי נתנאל בן ישעיה (חי במחצית הראשונה של המאה ה⁻14), היה מגדולי רבני יהדות תימן הראשונים. רבי נתנאל היה פרשן מקרא והלכה. הוא חיבר את הפירוש "נור אלצ'לאם" ("מאור האפלה") על התורה. ספר זה נכתב מקצתו בערבית יהודית ומקצתו בעברית בסביבות שנת 1640 לשטרות (ה'פ"ט, 1329). רובו ככולו של החיבור נתון להלך הרוח והמחשבה הפילוסופית הרציונלית שהתווה הרמב"ם, אם כי רבי נתנאל לא נמנע מלשלב בחיבורו רעיונות מחשבתיים שאינם מבית מדרשו של הרמב"ם אלא מתורתם של רבי יהודה הלוי והרמב"ן. גם מעט רעיונות הנראים קבליים הובאו בחיבורו אף כי בזמנו טרם נתפשטו בתימן ספרי חכמי הקבלה. בהקדמה לפירושו מודיע רבי נתנאל כי בחיבורו דברים המתאימים להמוני העם ודברים המתאימים לבעלי החכמה "ודברים שלא יתאימו למקצת בני אדם אז יחשבוהו כאילו לא נכתב והוא מה שהביאו בעלי הדרשות מדברים הנמנעים". מתוך ויקיפדיה

רבי משה בן ישעיה מנחם, הידוע בכינויו ר' משה ר' מֶנדֶל'שׂ (="בן מנדל"; בקיצור: ר' משה ר"מ; 1574 – ה'ת"א, 1641), היה רב אשכנזי במאות ה⁻16 וה⁻17. מתוך ויקיפדיה

נתנ'ס שול, נתנאל אלישיב, נתנאל אפשטיין, נתנאל ארצי, נתנאל בירב פיומי, נתנאל בנישו, נתנאל גרין, נתנאל דויטש, נתנאל הוכברג, נתנאל הות'ורן