מֶנֵלִיק הַשֵּׁנִי, (נולד בשם סהלה מריים, בגעז: ዳግማዊ ምኒልክ, 17 באוגוסט 1844 – 12 בדצמבר 1913), נגוס נגסת (מלך המלכים), היה קיסר אתיופיה בשנים 1889–1913. מנליק השני היה בנו של מלך שאווה, היילה מלאכות, ועלה לכס הקיסרות לאחר מות יוהנס הרביעי. במהלך שלטונו הכפיל את שטחה של אתיופיה במסעי הכיבוש שלו בדרום, הביס את האיטלקים במלחמה האיטלקית⁻אתיופית הראשונה ובכך הבטיח את עצמאות ארצו מפני הקולוניאליזם האירופי. הוא ביצר את השלטון המרכזי על חשבון שליטי המחוזות, הקים וביסס את אדיס אבבה כבירת אתיופיה והתחיל לסלול את מסילת הברזל אדיס⁻אבבה ג'יבוטי. הוא נחשב לאחד הקיסרים הגדולים בהיסטוריה האתיופית. מתוך ויקיפדיה

סאדר (כוכב), סאה, סאה (מידת נפח), סאה בסאה, סאהל, סאהל סאלאסי, סאהלה וורק⁻זוודה, סאהלה–וורק זוודה, סאהר מיעארי, סאו ויסנטה (סאו פאולו)