סורת אל⁻אִחְ'לאץ (ערבית: سورة الإخلاص), או סורת טוהר האמונה, היא סורה מספר 112 בקוראן. סורה קצרה זו מונה ארבעה פסוקים (אַיַא֫ת) בלבד, ולפי האמונה המוסלמית היא הורדה למוחמד באמצעות המלאך גִ'בְריל (جبريل), כפי הנראה, במכה. לפי ספרו של אבּן אלצֻ'רַיְס, פַצָ'אאִ'ל אלקֻראן (מהמאה ה⁻10), המיוחס לפרשן הקוראן עַטָאא' אלחֻ'ראסאני (בן המאה ה⁻8), הורדה סורה זו אחרי סורת א⁻נאס ולפני סורת א⁻נג'ם. סורה זו מהווה הצהרה קצרה בדבר אמונת הייחוד (בערבית: توحيد, תַוְחיד), המבססת את האסלאם כדת מונותאיסטית. שם הסורה, "טוהר האמונה", מתייחס לחובה להישאר טהור ונאמן, או במצב של היטהרות מאמונות לא⁻אסלמיות, כגון עבודת אלילים או פוליתאיזם. מתוך ויקיפדיה

סורת השחר הבוקע, סורת השפע, סורת התאנה, סורת התאנים, סורת ט.ה., סורת טיפת הדם, סורת יונס, סורת יוסף, סורת לוקמאן, סורת ליל אלקדר