שם פעולה של סִמֵּם: השפיע על התודעה או על חדות החושים באמצעות סם או חומר כימי. "העבריינים סיממו את הקורבן לפני ששדדו אותו." "החוקרים טענו כי מישהו סִמֵּם את המשקה במסיבה." "אסור לסמם אדם בלי ידיעתו או הסכמתו."

רוח מדברית לוהטת, יבשה וחזקה הנושאת אבק וחול. "במהלך המסע במדבר נאלצה השיירה לעצור בגלל סמום כבד." "הסמום נשא עמו אבק וחול והקשה מאוד על הראייה." "בשעות הצהריים נשב סמום לוהט מן המדבר."