ספר מקבים ג' הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר אירועים שונים מימי תלמי הרביעי, מלך מצרים (222–205 לפנה"ס): ניסיון חילול בית המקדש, התנכלות ליהודי מצרים והצלתם על ידי אלוהים. הספר נכתב כנראה במאה ה⁻1 לפנה"ס וגם בו מסופר על מסירות דתית של יהודים בזמן השלטון היווני. מפני שהספר אינו עוסק בתקופת החשמונאים, סוברים ששמו ניתן לו באופן שרירותי רק מכיוון שהוא מופיע בספרות החיצונית לאחר ספר מקבים ב' ולפני ספר מקבים ד'. מתוך ויקיפדיה

ספרי מקבים הם ארבעה מן הספרים החיצוניים. הראשון נכתב בעברית והיתר ביוונית. ספרי מקבים א', ב' ו⁻ד' סוקרים תקופות זמן שונות, חופפות בחלקן, של תקופת החשמונאים. ספר מקבים ג' כלל אינו עוסק בחשמונאים אלא בתקופה מוקדמת יותר, ולכן מניחים שקיבל את שמו משום שהוצב סידורית בין ספרי מקבים ב' וד'. מתוך ויקיפדיה

ספר מקבים א', נקרא גם בשם ספר חשמונאים א', הוא אחד מן הספרים החיצוניים המספר על מרד החשמונאים בממלכה הסלאוקית, ועל ימיה הראשונים של ממלכת החשמונאים, תקופה התחומה בין גזירות אנטיוכוס לבין עלייתו של יוחנן הורקנוס. מתוך ויקיפדיה

ספר מקבים ב', הידוע גם בשם ספר חשמונאים ב' או קיצור מעשה יהודה, הוא אחד מן הספרים החיצוניים. הספר הוא סיכום היסטורי של מאורעות שראשיתם סיפור ימיו האחרונים של סלאוקוס הרביעי, 175 לפני הספירה, ואחריתם ניצחון יהודה על צבאות ניקנור, 161 לפני הספירה. הספר סוקר מאורעות שהתרחשו על פני חמש עשרה שנה. מתוך ויקיפדיה

ספר מצוות גדול, ספר מצוות קטן, ספר מצוייר, ספר מצויר, ספר מקבים, ספר מקבים א', ספר מקבים ב, ספר מקבים ב', ספר מקבים ג', ספר מקבים ג'