ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן. הבאת הקורבנות הייתה ביטוי מרכזי להיותו של האדם עובד אלוהים, ולכן היא נקראת בלשון המקרא וחז"ל באופן סתמי "עבודה". המילה "קורבן", מלשון "קירבה", יש לה משמעות של קרבה גאוגרפית, בכך שהאדם מביא ומקרב את מתנתו אל המקום הנחשב למקום שכינתו של ה'. מלבד זאת, יש למילה זו משמעות של קרבה רוחנית, שכן באמצעות הקורבן האדם "מתקרב" לאל. מתוך ויקיפדיה

חידוש עבודת הקורבנות היא שאלה הלכתית הנדונה מאז חורבן בית שני. הבעיות הנידונות הן: העדרו של בית המקדש, אי היכולת להיטהר מטומאת מת, חוסר הידיעה של מקום ההקרבה, וחוסר ודאות בייחוס הכהנים. גם שבי ציון התמודדו עם שלוש הבעיות הראשונות בתחילת תקופת בית שני. מתוך ויקיפדיה

חידוש הסמיכה, חידוש הסנהדרין, חידוש הקרבנות, חידוש התכלת, חידוש מצוות התכלת, חידוש עבודת הקרבנות, חידושי הגר"ח, חידושי הגר"ח על הרמב"ם, חידושי הגר"ח על הש"ס, חידושי הגרנ"ט