חוֹתֵךְ, קוֹטֵעַ

חוסם, בולם

הפסיק לנוע או להתקדם; נעצר במקום. "הרכב עצר בחריקת בלמים ליד הצומת." "הוא עצר בכניסה לבניין והביט לאחור." "הרכבת עצרה בתחנה המרכזית."

מנע מעבר, תנועה או זרימה; חסם או בלם. "הסכר עצר את השיטפון לפני שהגיע לכפר." "התחבושת עצרה את הדימום במהירות." "השומר עצר את הנכנסים בשער."

הפסיק דבר מה שהתנהל; ביטל את המשכו. "המורה עצר את השיעור לשיחה קצרה." "החברה עצרה את הייצור בעקבות התקלה." "הגשם עצר את המשחק באמצע המחצית."

לקח אדם למעצר; אסר. "השוטר עצר את המפגינים לאחר ההפרות." "המשטרה עצרה חשוד בפריצה לדירה." "החיילים עצרו את המרגל בגבול."

עוֹצֵר (במלרע) הוא שליט בפועל. במלוכה, עוצר מקבל בדרך כלל את השלטון בשל היעדרו של המלך, אי⁻יכולתו למלוך עקב נסיבות שונות, בדרך כלל בריאותיות, או מפאת גילו הצעיר של המלך החוקי. בפינלנד ובהונגריה, קציני צבא שימשו כעוצרים בהיעדרו של המלך, בעוד באיסלנד העוצר ייצג את מלך דנמרק כשליט המדינה עד שאיסלנד הפכה לרפובליקה בשנת 1944. מתוך ויקיפדיה

עוצמתם של קשרים חלשים, עוצר, עוצר (שליט), עוצר אווירי, עוצר לילה, עוקב כוכבים, עוקבה בן נאפע, עוקבי, עוקד והנעקד והמזבח, עוקדן