האמרה הארמית עַל דַּאֲטֵפְתְּ אַטְפוּךְ וְסוֹף מְטַיְּפַיִךְ יְטוּפוּן ("על שהצפת הציפוך, וסופם של מציפיך לצוף") מובאת במסכת אבות בשמו של הלל (אשר יש אומרים שהוא הלל הזקן ויש אומרים שהוא רבי הלל), ומשמעה: משום שרצחת אדם, וגרמת לגולגולתו לצוף בנהר – קרה לך אותו הדבר, וסופם של רוצחיך גם כן יהיה כזה. אמרה זו היא משל, שמשמעותו היא שאין דבר הקורה במקרה, ואדם העושה רע מקבל את עונשו, "מידה כנגד מידה". באמרה מתקיים פעמיים הכלל של מידה כנגד מידה: ראשית, רואים כעת בנהר גולגולת של אדם שנרצח, וזה משום שהוא רצח אדם אחר; ובפעם השנייה, גם מי שרצח את בעל הגולגולת יירצח. מתוך ויקיפדיה

על גגות תל אביב, על גופים צפים, על גופתה המתה, על גלגול, על גלגלים, על דאטפת, על דאטפת אטפוך, על דאטפת אטפוך וסוף מטיפייך יטופון, על דאטפת אטפוך, וסוף מטיפייך יטופון, על דעת המקום