העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, תשעה באב תרע"ד, ונקטעה על ידי מלחמת העולם הראשונה. בשנות העלייה השנייה השתקעו בארץ ישראל כ⁻35,000 עולים, רובם מתימן וממזרח אירופה (בעיקר מתחום המושב ומגליציה). בסיומה, בקיץ שנת תרע"ד (1914), נאמדה האוכלוסייה היהודית בארץ בכ⁻85,000 נפש. מבין עולי העלייה השנייה היו שגיבשו "במהלך התקופה מסגרות רעיוניות וארגוניות חדשות. הללו טבעו חותם עמוק על תולדות היישוב, שסימניו ניכרים אף במדינת ישראל". מתוך ויקיפדיה

עליית הלאומנות באירופה בתחילת המאה ה⁻21, עליית המפלגה הנאצית לשלטון, עליית הנאצים לשלטון, עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, עליית הנוער, עליית הקיוסקים, עליית השפה הצרפתית בבריסל, עליית יהדות אתיופיה, עליית יהדות רומניה, עליית יהודי איראן בעקבות המהפכה האיראנית