גרם לתחושת כעס ומרמור; הרגיז; הכעיס. "ההמתנה הארוכה בתור עִצְבְּנָה אותו מאוד." "הזלזול בהערותיה עִצְבֵּן את המורה." "הרעש הבלתי פוסק מהרחוב עִצְבֵּן את השכנים."

חומר לחימה כימי הפוגע במערכת העצבים ועלול לגרום לשיתוק ולמוות. "השימוש בגז עצבים אסור על פי אמנות בין⁻לאומיות." "חשיפה לגז עצבים עלולה לגרום לפגיעה חמורה במערכת העצבים." "כוחות ההצלה פעלו באזור בחשש לדליפת גז עצבים."

כָּעַס, הִתְרַגֵּז, הִתְעַצְבֵּן

הֵצִיק, הטריד

"הרעש הבלתי פוסק מהרחוב עולה לי על העצבים." "ההתנהגות המזלזלת שלו עולה לכולם על העצבים." "הפרסומת שחוזרת שוב ושוב בטלוויזיה עולה על העצבים."

אדם מתוח או עצבני מאוד. "מאז ההודעה על הבחינה הוא היה פקעת עצבים." "לקראת הניתוח היא נעשתה פקעת עצבים." "בימים שלפני המעבר דירה הוא הסתובב כמו פקעת עצבים."

כָּעַס, הִתְרַגֵּז, הִתְעַצְבֵּן

ציער. "הבשורה הקשה עָצְבָה את בני המשפחה." "דבריו הפוגעים עָצְבוּ אותה מאוד." "המראה של הבית הנטוש עָצַב אותו."

יצר צורה, איפיין. "הוא עיצב את הדירה בסגנון מודרני."

תחושה או מצב רוח לא נעימים; צער

חיבור המורכב מכמה תאים המעביר תחושות ופקודות לפעולה מהמוח או חוט השדרה לאיברים אחרים

(עצבים) כעס חזק ומתפרץ. "איך ששמעתי את זה חטפתי עליו עצבים."

מתח, לחץ