הפסיק לנוע או להתקדם; נעצר במקום. "הרכב עצר בחריקת בלמים ליד הצומת." "הוא עצר בכניסה לבניין והביט לאחור." "הרכבת עצרה בתחנה המרכזית."

מנע מעבר, תנועה או זרימה; חסם או בלם. "הסכר עצר את השיטפון לפני שהגיע לכפר." "התחבושת עצרה את הדימום במהירות." "השומר עצר את הנכנסים בשער."

הפסיק דבר מה שהתנהל; ביטל את המשכו. "המורה עצר את השיעור לשיחה קצרה." "החברה עצרה את הייצור בעקבות התקלה." "הגשם עצר את המשחק באמצע המחצית."

לקח אדם למעצר; אסר. "השוטר עצר את המפגינים לאחר ההפרות." "המשטרה עצרה חשוד בפריצה לדירה." "החיילים עצרו את המרגל בגבול."

הושם במעצר; עציר. "החשוד הובא לבית המשפט כשהוא עצור עד תום ההליכים." "העיתונאי פגש את העצור בתא המעצר." "האיש נותר עצור במשך הלילה לצורך חקירה."

מעוכב; נעצר ואינו מתקדם או זורם. "התנועה בכביש הראשי הייתה עצורה במשך שעה ארוכה." "הפרויקט נותר עצור בשל מחסור בתקציב." "אספקת המים הייתה עצורה עד לתיקון התקלה."

צליל בשפה שמתאפיין בעצירה מלאה או חלקית של האוויר בחלל הפה, על ידי איברי הדיבור, כמו הלשון והשפתיים. העיצורים נבדלים מתנועות ויחד הם מהווים את כלל הצלילים בשפה