פארוק הראשון (בערבית: فاروق الأول; 11 בפברואר 1920 – 18 במרץ 1965) היה מלך ממלכת מצרים השני והאחרון ששלט בפועל. משל במצרים מאז מות אביו, פואד הראשון, מלך מצרים, בשנת 1936 ועד למהפכת הקצינים החופשיים שהביאה לסיום המלוכה בשנת 1952. במהלך מלחמת העולם השנייה תמך פארוק במדינות הציר בתקווה כי אלו ישחררו את מצרים מההשפעה הבריטית שנמשכה בה למרות הכרזת עצמאות מצרים בשנת 1922. פארוק הנהיג את מצרים לתוך מעורבות במלחמת העצמאות של ישראל למרות שצבא מצרים לא היה מוכן למלחמה. אורח חייו הראוותני וחוסר ניסיונו הפוליטי ביחד עם משברים פוליטיים והתבוסה במלחמת העצמאות, הובילו לאיבוד התמיכה העממית בפארוק ולהדחתו בהפיכה צבאית שהונהגה בידי גמאל עבד אל נאצר ומוחמד נגיב. מתוך ויקיפדיה

סוא הוא שם המוזכר בספר מלכים ב' פרק י"ז כשם של מלך מצרי איתו ניסה הושע בן אלה לקשור קשר במטרה למרוד בשלמנאסר החמישי מלך אשור, לפני עליית האימפריה האשורית על שומרון והחרבתה של ממלכת ישראל בשנת 722 לפנה"ס. מתוך ויקיפדיה

פארוק לע'ארי, פארוק מואסי, פארוק מיאה, פארוק קדומי, פארוק שאמי, פארוקסטין, פארזיט, פארי ברסט, פארי פלאז', פאריד אל אטרש