פלסמיד (באנגלית: ''Plasmid'') הוא מקטע DNA דו⁻גדילי מעגלי הקיים אצל יצורים חד⁻תאיים. מקטע זה הוא בעל חומר תורשתי מתפקד, שאינו חלק מה⁻DNA הכרומוזומלי, ויכול לעבור מתא לתא, בתהליך הקרוי קוניוגציה. הפלסמיד משתכפל בצורה עצמאית בתא ומספר ההעתקים נע בין פלסמידים בודדים למאות כתלות ביכולת הפלסמיד להשתכפל בתא מסוים. התא המוסר את הפלסמיד לאחר, קרוי "פרט תורם" או "+F". תא חסר פלסמיד נקרא "פרט מקבל" או "⁻F". היכולת לתרום את הפלסמיד מקודדת בחלק מהגנים שבפלסמיד עצמו. פלסמידים קיימים בעיקר בחיידקים, אך יכולים להתקיים גם בארכאונים ובאאוקריוטים (כדוגמת שמר האפייה). כדי לשמר את נוכחותם בתוך התא, הפלסמידים מכילים גן הדרוש או שנותן יתרון לתא, לדוגמה, עמידות לאנטיביוטיקה או יכולת לסנתז מולקולות הדרושות לחיות התא. מתוך ויקיפדיה

פלסמה (מצב צבירה), פלסמודסמה, פלסמוליזה, פלסמון, פלסמופור, פלסמידים, פלסמין, פלסמינוגן, פלסמלוגן, פלסמת גלואון⁻קווארק