"פני יהדות מזרח אירופה" או "דיוקן יהודי המזרח" (בגרמנית: Das ostjüdische Antlitz) הוא ספר מאת ארנולד צווייג, שלווה בהדפסים מאת הרמן שטרוק וראה אור בשנת 1920 בגרמניה. מתוך ויקיפדיה

יהדות ארצות האסלאם (לעיתים גם יהדות ספרד, מושג החופף במידת מה) הוא שם כולל לקהילות היהודים תחת שלטון האסלאם, החל מהמאה ה⁻7 לספירה. מאז עליית הח'ליפות התגוררו למעלה מ⁻90% מכלל ישראל תחת אותו שלטון, מצב שנמשך כמעט עד המאה ה⁻15. במהלך התקופה הארוכה בה היו הקיבוץ הגדול והדומיננטי בעולם היהודי, התרכזו חיי הדת והיצירה שלו אצלם כמעט באופן בלעדי, אם כי בתחילת המאה ה⁻20 ירד שיעורם ל⁻8% בלבד מכלל היהודים. מתוך ויקיפדיה

"מזרחים" הוא מונח רווח בשיח הישראלי כדי לתאר יהודים מארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה וצאצאיהם. הכינוי נכנס לשימוש בתקופת היישוב הישן, והיה נפוץ בכתביהם של הוגים מזרחים כבר בתקופה זו במובנו הגאוגרפי. הכינוי "מזרחים" מאפיין עולים יהודים המגיעים מהמדינות: מרוקו, טורקיה, תוניסיה, לוב, מצרים, תימן, סוריה, לבנון, איראן, עיראק, אלג'יריה, אפגניסטן ועוד. מתוך ויקיפדיה

לביטוי יהדות מזרח אירופה שתי משמעויות. המשמעות הראשונה, חופפת לתחומים הפוליטיים הנוכחיים של מדינות מזרח אירופה. המשמעות השנייה איננה חופפת את תחומיה הפוליטיים של מזרח אירופה, אלא מציינת בעיקר את הקיבוצים היהודיים ברוסיה ובפולין ובסביבתם. ערך זה עוסק במשמעות השנייה של המושג יהדות מזרח אירופה, היינו באותו קיבוץ יהודי, שחי בשטחי פולין, אוקראינה, בלארוס, בולגריה, לטביה, ליטא, אסטוניה, רוסיה, רומניה, הונגריה ומולדובה המודרניות. רבים מהיהודים באותם מדינות השתמשו בשפת היידיש. עד לימי השואה חיו רוב היהודים בעולם במזרח אירופה. מתוך ויקיפדיה

יהדות מולדובה, יהדות מונאסטיר, יהדות מונגוליה, יהדות מונסטיר, יהדות מוסקבה, יהדות מיאנמר, יהדות מילאנו, יהדות מלזיה, יהדות מלטה, יהדות מנטובה