בלשון הדיבור, אדם שקל לנצל, לרמות או להעמיס עליו מטלות ותשלומים בלי שיתנגד. "אל תהיה פראייר ואל תסכים לשלם מחיר מופרז." "הם חיפשו פראייר שייקח על עצמו את כל המטלות." "הוא הרגיש כמו פראייר כשגילה ששילם יותר מכולם."
אדם תמים או נאיבי, שאחרים מנצלים אותו בקלות. "אל תהיה פְרָיֶר ותסכים לכל בקשה בלי לחשוב." "הוא הרגיש פְרָיֶר כשגילה ששילם הרבה יותר מכולם." "במשא ומתן כזה קל להפוך לפְרָיֶר אם לא בודקים את הפרטים."
