זכות יתר

פריווילגיה (מלטינית: privilegia; נגזר מהמימרה הלטינית: priva lex, privus legus תרגום מילולי "חוק פרטי"; ומשמעו: זכות⁻יתר) הייתה מסמך משפטי באירופה בימי הביניים, אשר הסדיר את מערכת היחסים בין השלטון לקבוצות אתניות, סוחרים או מהגרים, או אדם פרטי ברשות השלטונית (קיסרות, ממלכה, נסיכות) אשר ניתנו להם זכויות מיוחדות בעיני החוק. מתוך ויקיפדיה

אדם הנהנה מזכות יתר או מיתרון על פני אחרים בשל מאפיינים חברתיים, כלכליים או אישיים, כגון גזע, מוצא, מין או מעמד חברתי. "הוא מודע לכך שהוא פריבילג ונהנה מהזדמנויות שלא ניתנו לאחרים." "בשיח הציבורי נמתחה ביקורת על פריבילגים שאינם מכירים ביתרון שממנו הם נהנים." "המאמר עוסק באופן שבו פריבילג עשוי ליהנות מיחס מועדף במוסדות שונים."

נהנה מזכויות יתר

אדם הנהנה מזכות יתר או יתרון על פני אחרים בשל תכונות שונות, כגון גזע, מוצא, מין, מעמד סוציו⁻אקונומי וכד'

פריהליון, פריהליון ואפהליון, פריהנד, פריודה, פריוויל (קנטקי), פריווילגיה גברית, פריווילגיה חברתית, פריוזרסק, פריולי, פריולי⁻ונציה ג'וליה