פרסית עתיקה היא אחת משתי השפות האיראניות העתיקות שלהן יש עדות ישירה (השנייה היא אווסטית). השפה מתועדת לרוב בכתובות חרוטים, בלוחות חרס ובחותמות של התקופה האחמנית (שנת 600 לפנה״ס עד שנת 300 לפנה״ס בערך). טקסטים בפרסית עתיקה נמצאו בשטחי איראן, עיראק, טורקיה ומצרים של ימינו. הטקסט החשוב ביותר שנמצא עד כה היא כתובת ביסותון (המתוארכת לשנת 525 לפנה״ס). מחקר חדש בארכיון המבצר בפרספוליס של המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו חשף לוחות בפרסית עתיקה (2007). הטקסט החדש מראה כי הפרסית העתיקה הייתה שפה כתובה שהייתה בשימוש גם לתיעוד פרקטי ולא רק לתצוגה מלכותית. מתוך ויקיפדיה

התרבות הפרסית העתיקה מתייחסת כחלק הקדום ביותר בהיסטוריה של איראן, אשר ראשיתה בממלכת פרס האחמנית בעת העתיקה (התקיימה במהלך המאה ה⁻8 ועד המאה ה⁻4 לפנה"ס). בתקופה זאת פרחה התרבות הפרסית בעקבות כיבושיהם של כורש הראשון ודרוויש, אשר הוביל ליצירתה של אימפריה פרסית אדירה שהייתה לגדולה ביותר עד לתקופתה. תרבות זו השפיעה והושפעה רבות מן התרביות אשר כבשה. מתוך ויקיפדיה

פרסיפל (אופרה), פרסית, פרסית אמצעית, פרסית בינונית, פרסית יהודית, פרסית תיכונה, פרסלב, פרסלי צוואנגה, פרסנו, פרסניה