פרקליט השטן (מלטינית: Advocatus Diaboli) היה פקיד בכיר שתפקידו היה לייצג לכאורה את השטן בדיונים על הענקת התואר "מבורך" או "קדוש" למועמד ולהתנגד לה, ולטעון כנגד "פרקליט האל" (Advocatus Dei), שתמך בהקדשה. דיונים כאלה היו חלק מהליך הקאנוניזציה (הכנסה לפנתאון הקדושים) של הכנסייה הקתולית. התפקיד הפך לרשמי על ידי האפיפיור סיקסטוס החמישי (Sixtus V) בשנת 1587. תוארו הרשמי הוא מקדם האמונה (Promotor Fidei). חובתו היתה להכין בכתב את כל הטיעונים האפשריים, ולו הקלים לכאורה, נגד הענקת התואר, כדי למנוע מתן התואר למי שעלול להיות ספק כי הוא "יקר בעיני אלוהים". פרוספרו למרטיני, לאחר מכן האפיפיור בנדיקטוס הארבעה עשר (1740⁻58), היה מקדם האמונה במשך עשרים שנה והוא למד את דרך פעולתה של הכנסייה בתפקיד חשוב זה; לפיכך הוא היה כשיר במיוחד לחבר את יצירתו המונומנטלית "על הברכה והקנוניזציה של הקדושים", המכילה את ההצדקה המוחלטת לזכויות הכנסייה בעניין זה, ומפרט מבחינה היסטורית את זהירותה בשימוש בזכות זו. מתוך ויקיפדיה

פרקין, פרקין וורבק, פרקלאב, פרקליט, פרקליט המדינה של ארצות הברית, פרקליט מחוז ניו יורק, פרקליט צבאי ראשי, פרקליט צבאי ראשי (פצ"ר), פרקליטו של השטן, פרקליטות המדינה