פרשנות קופנהגן היא אחת הפרשנויות של מכניקת הקוונטים אשר נוסחה בין השנים 1925–1927. היא מיוחסת לפיזיקאי נילס בוהר ותלמידיו, ונקראת פרשנות קופנהגן על שם עיר מושבם, קופנהגן שבדנמרק. על פי פרשנות זו, גדלים פיזיקליים קיימים ומוגדרים היטב רק לאחר שנמדדו בפועל על ידי מערכת מדידה מוגדרת היטב (בוהר השתמש במונח "מערכת מדידה" במקום המונח "צופה" כדי לחסוך הסתבכות בשאלות תאולוגיות בנוגע לתודעה ולנפש). עצם ביצוע המדידה הוא הגורם להופעת הגודל הנמדד, שערכו נקבע באופן הסתברותי מתוך כלל הערכים האפשריים. עוד גורסת הפרשנות כי להתנהגות הצופה ישנה משמעות מכרעת בקביעת תוצאת הניסוי. הצופה יכול באורח שרירותי להחליט עבור אלקטרון, לדוגמה, האם הוא גל או חלקיק, לפי אופי הניסוי שאותו הוא בוחר לבצע (דואליות גל⁻חלקיק). לפני המדידה האלקטרון נמצא במצב קוונטי המהווה סופרפוזיציה קוונטית של כל המצבים האפשריים, בצירוף ההסתברות למדוד כל מצב. אחריה, האלקטרון נמצא במצב מוגדר (המצב בו הוא נמדד) ונשאר במצב זה. אף בין בוהר לתלמידיו לא שררה אחידות⁻דעות מוחלטת, כך למשל נחלקו הוא וורנר הייזנברג בשאלת ממשותה של פונקציית הגל. מתוך ויקיפדיה

פרשנות לקלאסיקה של הנהרות, פרשנות פנים מקראית, פרשנות פנים⁻מקראית, פרשנות פשטנית למקרא, פרשנות קופנהאגן, פרשנות של תרבויות, פרשנות תכליתית, פרשני המקרא היהודים, פרשני התלמוד, פרשנית פוליטית