עֲקֵדַת יִצְחָק (עקדה משמעותה קשירה) היא סיפור מקראי המופיע ב: אברהם עקד את יצחק בנו האהוב על מזבח ועצים במטרה לשוחטו ולשורפו כקורבן, על פי מצוותו של אלוהים, וברגע האחרון שלפני פעולת השחיטה, מלאך אלוהים ציווה אותו להימנע מלשחוט את בנו, ושיבח אותו כי הוא "ירא אלוהים". אברהם נשא את עיניו וראה איל אחוז בקרניו בסבך העצים, אותו הקריב על המזבח תחת בנו. מעשה זה נחשב במסורת היהודית ובמסורות נוספות כאות מופת למסירות נפש ואמונה באלוהים, ולניסיון הקשה ביותר מבין עשרה ניסיונות שנתנסה אברהם על ידי האל, ועמד בו. מתוך ויקיפדיה

פרשת הסוס הטרויאני בישראל, פרשת הסיליקון בחלב, פרשת הספינה אברהם גרץ, פרשת הספינה בת גלים, פרשת הסרג'נטים, פרשת הפאנים, פרשת הפיצה, פרשת הפנסיות במפעל הפיס, פרשת הפקס, פרשת הפתיחה