הביא להסכמה בין הצדדים במחלוקת; יישב

תּוֹךְ, גֻּשַּׁר

הסכם שבו אחד הצדדים או שניהם מוותרים על חלק מדרישותיהם כדי להגיע להבנה משותפת. "לאחר משא ומתן ממושך הגיעו הצדדים לפשרה." "הסכסוך הסתיים בפשרה שקיבלו שני הצדדים." "ההנהלה והעובדים הסכימו על פשרה בעניין תנאי העבודה."

שאינו מוכן להתפשר; נוקשה ודבק בעמדותיו או בעקרונותיו. "העיתונאי נקט קו חסר פשרות במאבקו בשחיתות." "המאמנת ידועה בגישתה חסרת הפשרות כלפי משמעת." "הארגון הציג עמדה חסרת פשרות בנושא זכויות עובדים."

פרשת, שפרת