ממלכת צ'אמפה (Chăm Pa בווייטנאמית, או Chiêm Thành בווייטנאמית סינית) הייתה ממלכה שהושפעה מתרבויות הודיות, ושלטה באזור וייטנאם המרכזית והדרומית של היום החל מן המאה ה⁻7 ועד שנת 1832. לפני ממלכה זו (החל משנת 192 לספירה) שלטה באזור ממלכה בשם לין⁻יי (Lin⁻yi) או לאם אפ (Lâm Ấp), אך לא ברור הקשר ההיסטורי בין שתי התרבויות. ממלכת צ'אמפה הגיעה לשיאה במאות ה⁻9 וה⁻10. לאחר מאות אלה החלה ירידתה ההדרגתית, בלחץ שושלות צפוניות, הדאי ויאט (Đại Việt). בשנת 1832 סיפח הקיסר הווייטנאמי מין מאנג (Minh Mang) את השטחים האחרונים של ממלכת הצ'אמפה, ובכך נעלמה הממלכה. מתוך ויקיפדיה

צ'אלה, צ'אלנג'ר 1, צ'אלנג'ר 2, צ'אם ממאדו, צ'אמפאנר⁻פאווגאד, צ'אן הום (טייפון, 2015), צ'אן וויקסינג, צ'אן וייסינג, צ'אן ויקסינג, צ'אן צ'אן