צעיר אלים ואגרסיבי, פרחח

ניקה באופן יסודי; הבריק. "הוא צִחְצֵחַ את הנעליים עד שהבריקו." "לפני החג היא צִחְצְחָה היטב את כלי הכסף." "העובד צִחְצֵחַ את הרצפה ביסודיות."

התבטא או התנהג באופן שהגביר את סכנת המלחמה, ביטא התלהבות לקרב

צ'חצ'ח הוא כינוי גנאי בסלנג שמייחס התנהגות פרחחית, שובבה וחסרת נימוס – ילד, נער או אדם צעיר בריון ופרוע חסר דרך ארץ. הכינוי הינו ספציפי ליוצאי אזור מסוים, ובעיקר התהווה למול עולים יוצאי עיראק, שהדיאלקט הערבי שלהם מבטא את האות ك (כאף⁻ כ') כהגייה צ', וכן בשל השימוש בח' גרונית, ולאחר מכן הורחב לעולים מארצות ערב (באופן דומה, המילה "ווזווז", מתארת עולים דוברי יידיש) מתוך ויקיפדיה

צ'חאנוב, צ'חאנוביץ, צ'חוצ'ינק, צ'חורוצקו, צ'חנוביץ, צ'חצ'חים, צ'ט, צ'ט אטקינס, צ'ט בייקר, צ'ט ווקר