עשה, חשב, אמר וכד' את הדבר נכון, לא טעה; דייק. "אבי צדק כשהזהיר אותי מפני הבחור." "התלמיד צדק בתשובתו למורה."

נדבה, צדקה

בינוני פעול (סביל) של צָדַק: עשה, חשב, אמר וכד' את הדבר נכון, לא טעה; דייק. "אבי צדק כשהזהיר אותי מפני הבחור." "התלמיד צדק בתשובתו למורה."

מתן נימוק התומך ומצדיק אמירה או מעשה; הצדקה. "הכותב הביא צידוק מפורט לטענתו המרכזית." "לא נמצא צידוק חוקי להחלטה שהתקבלה." "הוועדה דרשה צידוק ברור להוצאות החריגות."