צִדְקִיָּהוּ בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ הוא דמות מקראית, מלכה האחרון של ממלכת יהודה בין השנים 597 – 586 לפנה"ס. דודו של יהויכין. המקורות הנוגעים לצדקיהו נמצאים בתנ"ך במספר ספרים, שהעיקריים בהם הם: מלכים, דברי הימים, ירמיהו ויחזקאל. בימי צדקיהו חרב בית המקדש הראשון ומלכות יהודה הוגלתה מארצה. מתוך ויקיפדיה

חֹסֶר צֶדֶק, עַוֶל

אני נשבע

משפט מוסרי וצודק

עוול, חוסר יושר, אפליה

עשה, חשב, אמר וכד' את הדבר נכון, לא טעה; דייק. "אבי צדק כשהזהיר אותי מפני הבחור." "התלמיד צדק בתשובתו למורה."

נדבה, צדקה

הוגנות. "דין צדק."

אמת. "הצדק איתי."

צדקה (יהדות), צדקה ביהדות, צדקה חוצין, צדקה חוצין (הראשון), צדקה חוצין (השני), צדקיה בן אברהם, צדקיה בן מעשיה, צדקיהו, צדקיהו בן כנענה, צדקיהו המלך