צִדְקִיָּהוּ בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ הוא דמות מקראית, מלכה האחרון של ממלכת יהודה בין השנים 597 – 586 לפנה"ס. דודו של יהויכין. המקורות הנוגעים לצדקיהו נמצאים בתנ"ך במספר ספרים, שהעיקריים בהם הם: מלכים, דברי הימים, ירמיהו ויחזקאל. בימי צדקיהו חרב בית המקדש הראשון ומלכות יהודה הוגלתה מארצה. מתוך ויקיפדיה

חֹסֶר צֶדֶק, עָוֶל. "העובדים מחו נגד אי⁻הצדק בחלוקת השכר." "הספר עוסק באי⁻צדק חברתי ובהשלכותיו." "רבים ראו בהחלטה הזאת אי⁻צדק מובהק."

אני נשבע

משפט הוגן וצודק. "הציבור דרש דין צדק לנפגעי הפרשה." "בית המשפט שואף לעשות דין צדק בכל תיק." "המאבק נועד להבטיח דין צדק לכל האזרחים."

עוול, חוסר יושר, אפליה

עשה, חשב, אמר וכד' את הדבר נכון, לא טעה; דייק. "אבי צדק כשהזהיר אותי מפני הבחור." "התלמיד צדק בתשובתו למורה."

נדבה, צדקה

הוגנות ויושר ביחס לבני אדם ובהכרעה בעניינים. "השופט ביקש לפסוק על פי עקרונות של צדק." "המאבק לשוויון נשען על תחושת צדק עמוקה." "החוק נועד לקדם צדק חברתי."

אמיתוּת של טענה או נכונותו של דבר. "בסופו של הוויכוח התברר שהצדק היה איתה." "המסמכים שהוצגו בבית המשפט הוכיחו את הצדק שבדבריו." "לאחר בדיקה נוספת התברר כי יש צדק בטענתו."

צדקה (יהדות), צדקה ביהדות, צדקה חוצין, צדקה חוצין (הראשון), צדקה חוצין (השני), צדקיה בן אברהם, צדקיה בן מעשיה, צדקיהו, צדקיהו בן כנענה, צדקיהו המלך