צו שרפת הרייכסטאג (בגרמנית: Reichstagsbrandverordnung) הוא השם הנפוץ לצו נשיא הרייך להגנת העם והמדינה (בגרמנית: Verordnung des Reichspräsidenten zum Schutz von Volk und Staat) שהוצא על ידי נשיא גרמניה, פאול פון הינדנבורג, ב⁻28 בפברואר 1933 בתגובה ישירה לשרפת הרייכסטאג שפרצה יום קודם לכן. הצו ביטל חירויות אזרחיות בסיסיות רבות של אזרחי גרמניה הנאצית. לאחר שהנאצים עלו לשלטון, שימש הצו כבסיס החוקי לכליאתו של כל מי שהתנגד לנאצים, וכדי לדכא פרסומים שלא נחשבים "ידידותיים" למטרה הנאצית. הצו נחשב על ידי היסטוריונים לאחד השלבים המרכזיים בהקמתה של המדינה הנאצית בעלת משטר חד⁻מפלגתי. מתוך ויקיפדיה

שרפת בניין הרייכסטאג, משכן הפרלמנט של רפובליקת ויימאר, שאירעה בערבו של 27 בפברואר 1933, פחות מחודש לאחר מינוי היטלר לקנצלר (ב⁻30 בינואר), הייתה אירוע מרכזי בשלבי עליית הנאצים לשלטון וביסוס גרמניה הנאצית. המשטר החדש מיהר לנצל את האירוע על מנת להיפטר ממתנגדיו, ולהמשיך לבסס שלטון עריצות תוך התנערות משרידי חוקת רפובליקת ויימאר. מתוך ויקיפדיה

שרפת גווייה, שריפת דגל, שריפת הספרים בברלין, שריפת הספרים בכיכר האופרה, שריפת הספרים בככר בבל, שרפת הרכבת בפקיסטן (2019), שרפת התלמוד, שריפת וינדסקייל, שריפת חמץ, שריפת יער