בשנות ה⁻20 וה⁻30 בהשפעת תנועה ריאליסטית בגרמניה בשם "האובייקטיביות החדשה" (New Objectivity) קמה באירופה תנועת צלמים באותו השם, שהמפורסמים שבהם הם קרל בלוספלדט (Karl Blossfeldt) ואלברט רנג'ר⁻פטש (Albert Renger⁻Patzsch). בארצות הברית, תנועת הצלמים שפעלה ברוח האובייקטיביות החדשה כונתה בשם "צילום ישיר". תנועה זו כללה צלמים קאנונים כגון: פול סטרנד (Paul Strand), אדוארד ווסטון (Edward Weston) ואנסל אדמס (Ansel Adams). בשונה מהפיקטוריאליזם והתנועות האמנותיות הנוספות בצילום, שיצרו מראות עם נטייה להיראות דמיוניים, הצילום הישיר הוא סגנון שמתחבר לתכונה הדומיננטית של הצילום שהיא, לתאר את המציאות באופן חד וברור. האסתטיקה של הצילום הישיר מתאפיינת במראה ריאליסטי, ובמידה מסוימת של הפשטה שמתבטאת בקומפוזיציות שמעצימות את היחסים הצורניים שבין הפרטים ובהדפסה שמאדירה את האיכויות הטונאליות (טווח הגוונים) שלהם. כלומר, הצילום הישיר משלב בין תיאור של המציאות באופן ריאליסטי במיוחד, לבין אסתטיקה שהיא סימבולית לכוונות ותחושות הצלם. מתוך ויקיפדיה

צילום חזה, צילום חטף, צילום חתונה, צילום חתונות, צילום טבע, צילום לאחר המוות, צילום לוויין, צילום לווייני, צילום לוייני, צילום מאקרו