צינור הגז הערבי (בערבית: خط الغاز العربي; באנגלית: Arab Gas Pipeline) הוא צינור יבשתי (וחלקו הקטן תת⁻ימי), המוביל גז טבעי במזרח התיכון. הצינור משמש ליצוא גז טבעי ממצרים לירדן, לסוריה וללבנון, במסלול ארוך העוקף את ישראל, היוצא מפורט סעיד דרך צפון סיני עד אל⁻עריש, טאבה, עקבה, עמאן ודמשק. מדמשק ממשיך הקו לחומס ובניאס, וטריפולי בלבנון. שלוחה קטנה מחברת את אשקלון בישראל עם אל⁻עריש באמצעות צינור תת⁻ימי. מתוך ויקיפדיה

צינור הגז מגרב⁻אירופה (באנגלית: Maghreb–Europe Gas Pipeline ; המכונה גם: צינור פדרו דוראן פארל) הוא צינור גז המוביל גז טבעי מצפון אפריקה לאירופה. הצינור המוביל גז טבעי משדה הגז הסי ראמל באלג'יריה, דרך מרוקו, לעיר קורדובה שבספרד ומשם לרשתות הגז של ספרד ופורטוגל. אורכו הכולל של הצינור הוא 1,620 ק"מ, עלות בנייתו הסתכמה ב⁻2.3 מיליארד דולר והוא נמצא בשימוש משנת 1996. מתוך ויקיפדיה

צינור הגז תבריז–אנקרה (באנגלית: Tabriz–Ankara gas pipeline) הוא צינור גז המוביל גז טבעי מהעיר תבריז בצפון⁻מערב איראן לבירת טורקיה, אנקרה. בעיר הטורקית ארזורום, צינור הגז באקו–טביליסי–ארזורום מתחבר לצינור הגז תבריז⁻אנקרה. מתוך ויקיפדיה

החבלות בצינור הגז בצפון אוסטיה של שנת 2006 היו שני פיצוצים שהתרחשו בשני קווי צינורות גז ראשיים בצפון אוסטיה, בליל יום ראשון ה⁻22 בינואר 2006. צינורות הגז היו שני צינורות הגז העיקריים שהובילו גז לגאורגיה, והפיצוצים המסתוריים אילצו אותה, בסופו של דבר, להיענות לדרישת הרוסים ולהעלות את מחיר הגז הטבעי, כחלק ממדיניותו של נשיא רוסיה באותם ימים, ולדימיר פוטין, להעצים את אחיזתה בשוק הגז הטבעי ולנצל את השליטה על מקורות האנרגיה לצורך יצירת לחץ כלכלי ופוליטי. מתוך ויקיפדיה

צינור הגז הטרנס⁻סהרי, צינור הגז מדגז

החבל היהודי האוטונומי, החבל הים תיכוני, החבל הימי לישראל, החבלה בייצור המים הכבדים בנורווגיה, החבלה בצינור הגז הצפון אוסטי (2006), החבלים המנהליים (קראיה) של רוסיה, החבצלת, החבצלת השחורה, החבר (רטוריקה), החבר אני