צְפַנְיָה בֶּן⁻כּוּשִׁי נביא שניבא בזמן המלך יאשיהו מלך יהודה. נביא שפנה לגולים בכתב ובעל פה. ספר צפניה קרוי על שמו ומספר על נבואותיו. צפניה הוא הנביא היחידי במקרא שייחוסו נזכר ארבעה דורות לפניו. צפניה מנבא את אחת מנבואות הזעם והתוכחה, ממהנוקשות אשר מופיעות במקרא. מתוך ויקיפדיה

צפן, צפניה, צפניה בן כושי, צפניה בן מעשיה, צפניה דרורי, צפניה כרמל, צפנים בתנ"ך, צפנת בת פניאל, צפנת פענח (על הרמב"ם), צפנת פענח (על התורה)