צ'יאנג קאי שק היה מנהיג צבאי ופוליטי סיני אשר קיבל את מנהיגות הקוומינטנג לאחר מות סון יאט⁻סן בשנת 1925. הוא ערך מסע צבאי לצפון המדינה לאיחודה של סין ולהכנעת אילי המלחמה, וממנו עלה כמנצח בשנת 1928 כמנהיגה של הרפובליקה של סין. צ'יאנג הנהיג את סין במהלך מלחמת סין–יפן השנייה משנת 1937 עד שנת 1945. במהלכה הוחלשה השפעתו בסין עצמה, אך השפעתו הבינלאומית גדלה, והוא נחשב לאחד מ"ארבעת הגדולים" עליהם נמנו גם וינסטון צ'רצ'יל, פרנקלין דלאנו רוזוולט ויוסיף ויסריונוביץ' סטלין. במהלך מלחמת האזרחים הסינית בין השנים 1945–1949, ניסה צ'יאנג להדביר את המפלגה הקומוניסטית של סין אך נכשל, ונאלץ לסגת לאי טיוואן ביחד עם ממשלתו וצבאו, ולשמש שם כנשיא הרפובליקה הסינית עד יום מותו. מתוך ויקיפדיה

{{מנהיג מתוך ויקיפדיה

צִ'יאַנְג קַאי⁻שֵׁק (סינית: 蔣介石, פין⁻יין: , 31 באוקטובר 1887 – 5 באפריל 1975) היה מנהיג צבאי ופוליטי סיני, מראשי המדינאים הסינים לאורך שנות קיומה של הרפובליקה הסינית (1912–1949), אשר קיבל את מנהיגות המפלגה הלאומית (קוומינטנג) לאחר מות מייסדה סון יאט⁻סן בשנת 1925. מתוך ויקיפדיה

צ'אנג ז'נג 5, צ'אנג מאי, צ'אנג סונג⁻טק, צ'אנג סנג טאאק, צ'אנג צ'ין, צ'אנג ראי, צ'אנג⁻אה 1, צ'אנג⁻אה 2, צ'אנג⁻אה 3, צ'אנג⁻אה 4