אל⁻מלכ אל⁻אשרף סיף אל⁻דין קאיתבאי (בערבית: الأشرف سيف الدين قايت باي) (נודע גם בשם קאיתבֵּאי) היה הסולטאן הממלוכי ה⁻17 בשושלת הבורג'ית, מושבו היה בקהיר, מצרים, משם שלט גם על ארץ ישראל בשנים 1468–1496. הוא נחשב לגדול הסולטאנים הממלוכים. הוא שם קץ לנסיכות הטורקמנית התקיפה של שושלת ד'ו⁻אל⁻קדר בדרומה של אסיה, ולחם בהצלחה בעות'מאנים. אולם מלחמותיו דילדלו את אוצר הממלכה. קאיתביי היה שליט חזק שגילה עניין רב בנושאי דת ומדע וחי בהתנזרות מהבלי העולם. במוצאו היה צ'רקסי והובא למצרים כעבד. הסולטאן אל⁻אשרף סיף אל⁻דין ברסבאי רכש אותו בגלל מיומנותו בירי חץ וקשת, והוא הפך לאחד מחברי משמר ארמון המלוכה. הסולטאן אל⁻ט'אהר סיף אל⁻דין ג'קמק שהכיר ביכולותיו הוציא אותו לחופשי והוא קיבל תפקיד בכיר בארמון. תחת שלטונם של הסולטאנים הבאים אל⁻אשרף סיף אל⁻דין אינאל אל⁻עילאא'י, אל⁻ט'אהר סיף אל⁻דין ח'שקדם ואל⁻ט'אהר סיף אל⁻דין בלבאי אל⁻מאיّדי התקדם קאיתבאי בסולם הדרגות, והפך עד מהרה להיות מפקד הצבא הממלוכי. קאיתבאי זכור בעיקר בשל מיזמי הבניה המרהיבים שמימן, וחותמו האדריכלי שהשאיר על מכה, אל⁻מדינה, ירושלים, דמשק, חלב, אלכסנדריה, וכל רובעיה של קהיר. מתוך ויקיפדיה

קאיראט אלמטי, קאיריטים, קאירן טרייר, קאישיאדוריס, קאישיאדוריס (רשות מקומית), קאל אורקו, קאל אל, קאל מק'אנינץ', קאל מקאנינץ', קאל פן