קַנדיד, או האופטימיות (בצרפתית: Candide, ou l'optimisme, הגייה: ) היא נובלה סאטירית שחיבר הפילוסוף והסופר הצרפתי בן תקופת הנאורות ווֹלטֶר. הספר, שיצא לאור בינואר 1759, נפתח בסיפורו של צעיר בשם קנדיד, שמחונך בגן העדן המוגן שבו הוא חי על פי ערכי האופטימיות של גוטפריד וילהלם לייבניץ בידי מורהו, פנגלוס. בהמשך הסיפור מתוארת הקטיעה הפתאומית של אורח החיים השלו, וקנדיד עד לתלאות העולם, ומתפכח לאט מן האמונה התמימה. הספר מסתיים במסקנה פרקטית למדי: וולטר מטיף לקוראים "לטפח את הגן שלהם", במקום המנטרה שמשנן פנגלוס, לפיה "הכל לטובה" ב"טוב בכל העולמות האפשריים". מתוך ויקיפדיה

קאנגשי, קיסר סין, קאנדאבו, קאנדאגיוס, קאנדה, קאנדי, קאנדלאריה, קאנה (אי), קאנה (צמח), קאנה קורסו, קאנו