מעמד של קדוש, טוהר רוחני ונבדלות מן החול. "המתפללים חשו תחושת קדושה במקום." "יום הכיפורים נחשב ליום של קדושה מיוחדת." "הטקס נערך באווירה של קדושה ויראה."

אישה העוסקת בזנות; בלשון מקרא גם אישה הקשורה לפולחן מיני. "בטקסט המקראי המונח מופיע בהקשר דתי וחברתי שונה מן השימוש המודרני." "במחקר של המזרח הקדום דנים בשאלה אם קדשה הייתה דמות פולחנית או פשוט זונה."

אמר תפילה; ברך. "הרב קידש על הנרות."

נשא לאישה באמצעות קידושין בטבעת או בכתבה

הפך משהו לקדוש. "עם ישראל קידש את השבת."

הופרד מן החול וניתן לו מעמד של קדושה. "הבית קֻדַּשׁ בטקס חגיגי לפני פתיחתו לציבור." "החפץ קֻדַּשׁ לשימוש דתי בלבד." "המקום קֻדַּשׁ ונחשב מקודש בעיני המאמינים."

"עולים רבים חלמו להגיע אל ארץ הקודש." "בספרות הדתית נזכרת ארץ הקודש כמקום בעל קדושה מיוחדת."

כמו שהוא תמיד עושה, כהרגלו

מעשה טוב מאוד, פעולה או עבודה שיש בהן תרומה, נתינה או עזרה לאחרים

"רבים עולים לירושלים ורואים בה את עיר הקודש." "בשיר תוארה ירושלים כעיר הקודש." "במקורות רבים נזכרת ירושלים בשם עיר הקודש."

כינוי לעם היהודי, עם ישראל

כינוי אוהד ליום השבת

כינוי לעברית, בייחוד בהקשר דתי או מסורתי. "בספרי פרשנות רבים נכתב ההסבר בשפת הקודש." "הפיוטים נאמרו בשפת הקודש בבית הכנסת." "הוא למד לקרוא כתבים עתיקים בשפת הקודש."

מה שהוא מעבר לענייני החולין ושייך לממד נעלה יותר. "המקום נחשב לקודש בעיני בני הקהילה." "ביום הזה האדם מתרומם מן החול אל הקודש." "הדיון עסק בהבחנה בין קודש לחול במסורת היהודית."