קוקורו (במקור: こゝろ, או בצורת הכתיבה המודרנית - こころ) הוא ספר שנכתב על ידי הסופר היפני נאצומה סוסקי בשנת 1914; זהו אחד מהספרים היפנים המודרניים הידועים ביותר. משמעות שמו ביפנית היא "לב"' "רוח" או "נפש", אך הוא עשוי גם להתפרש כ"תחושה" או כ"עיקרם של הדברים". עלילתו של הספר מתרחשת בתקופה שבה הוא נכתב - שנות המעבר של יפן מתקופת מייג'י, שאופיינה בתחילת ההיפתחות לתרבות המערב, לתקופה המודרנית - ומתארת את הידידות בין המספר לאדם מבוגר, שאותו הוא מכנה "סנסיי" (מורה), ושאת סיפור חייו הוא מגלה בהדרגה. הנושאים העיקריים בהם עוסק הספר הם הבדידות, והניגוד בין האשמה והאנוכיות לבושה; מלבדם, הספר עוסק גם בהשתנותם של החברה והערכים, בתפקידה של המשפחה, במעמדן ובתפקידן של נשים, במחירה של החולשה ובפיתוח הזהות. מתוך ויקיפדיה

קוקונינג, קוקונינו (מחוז), קוקוס, קוקוס (חיידק), קוקופו, קוקורוזי, קוקוריוקאי, קוקושקה, קוקז, קוקטו טווינס