במשפט העברי, קים ליה היא אומדנא על פיה פוסק הדיין, למרות שאין לו הוכחות כעדים, הוא יכול לפסוק על פי דבר הידוע לו אישית. מתוך ויקיפדיה

קים ליה הוא ביטוי בארמית בבלית, שמשמעותו המילולית היא "מוחזק בידו" ; כלומר, סבור אני. דבר זה בא לידי ביטוי בכמה תחומים במשפט העברי ובהלכה. מתוך ויקיפדיה

קם ליה בדרבה מיניה (קלב"מ; תרגום מארמית בבלית: עמד לו בזה שגדול ממנו) הוא כלל הלכתי הקובע כי כאשר מגיעים לאדם כמה עונשים על מעשה אחד, הוא מקבל רק את העונש החמור מביניהם. בעונש מיתה וממון ייענש רק במיתה. מתוך ויקיפדיה

קלת א' שייח, קלתית, קם אוסום, קם דינא, קם ליה בדרבא מיניה, קם רדיש, קמ"א, קמ"ב, קמ"ג, קמ"ד