כלי קיבול רחב ופתוח בחלקו העליון, דמוי צלחת עמוקה. "היא הגישה את המרק בקערה גדולה." "בקערת הזכוכית הונחו פירות טריים." "הילד ערבב את הבצק בקערה רחבה."

צלחת שמניחים על שולחן ליל הסדר, הכוללת שישה מאכלים - זרוע, ביצה, כרפס, מרור, חזרת, חרוסת; קערת ליל הסדר

קער (בלועזית: סינקלינה) הוא מונח בגאולוגיה מבנית המתאר מבנה קעור – שקע, הנוצר בתהליך של מעוות וקימוט בעקבות מאמצי לחיצה עזים המופעלים על שכבות הסלעים. בקער נשמר סדר השכבות כפי שהיה לפני הקימוט והוא תואם את עקרון הסופרפוזיציה הגאולוגי. מתוך ויקיפדיה

שצורתו דומה לקערה, קעור או שקוע פנימה. "המשטח הקערי ריכז את מי הגשם במרכזו." "בבדיקה התגלה מבנה קערי עדין בדופן הכלי."

בגאולוגיה, קשור לקמט שכבות שבו השכבות נוטות אל המרכז. "במפה הגאולוגית סומן מבנה קערי בין שני רכסים." "החוקרים תיארו קפל קערי שנוצר מלחצים טקטוניים ממושכים."

קעלץ, קעקוע, קעקועים, קעקועים בע"מ, קעקע, קערה, קערה טיבטית, קערורית, קערית, קערת האבק

עקרה, קרעה