קִפְאַת⁻עַד (לעיתים גם קִפְֿאוֹן⁻עַד; באנגלית: permafrost) הוא מונח בגאולוגיה המתייחס לקרקע הנמצאת בטמפרטורה של נקודת הקיפאון של המים (0°C), או בטמפרטורה נמוכה יותר, במשך שנתיים לפחות. מרבית הקרקעות במצב זה שוכנות בקווי רוחב גבוהים (בתוך אזורי החוג הארקטי והחוג האנטארקטי ובקרבתם), אבל קפאת⁻עד אלפינית יכולה להתקיים במקומות גבוהים בקווי רוחב נמוכים יותר. לא תמיד יש קרח בתוך הקרקע, כמו במצב של סלע אם אטוּם, אבל הוא מצטבר לעיתים קרובות, ולפעמים בכמויות העולות על קיבול המים המרבי של הקרקע. החלק היחסי של קפאת⁻עד בסך כל המים על פני כדור הארץ הוא 0.022%, ו⁻24% מהקרקע החשופה של חצי הכדור הצפוני שרויה במצב של קפאת⁻עד. קפאת⁻עד קיימת גם בקרקעית הים על מדף היבשת של היבשות שסביב אוקיינוס הקרח הצפוני, שחלקים ממנו נחשפו בעידן הקרח האחרון. מתוך ויקיפדיה

קפאוס (קבוצת כוכבים), קפאי, קפאיד, קפאין, קפאן, קפאת⁻עד, קפבלנקה, קפבלנקה - מרשל תחרות ניו⁻יורק ב⁻1909, קפד ראשו, קפדוקיה