הפך אדם או קבוצה לקורבן, הציג כקורבן

אינו חשוב עוד, שייך לעבר

קוֹרְבָּנִיות היא תכונת אישיות נרכשת שבה אדם רואה את עצמו כקורבן למעשים שליליים של אחרים וגם מציג כך את עצמו בעיני הסביבה, ומתנהג כאילו הוא קרבן גם מול ראיות מנוגדות לכך. במובן הכולל של המילה, קורבן הוא כל מי שחווה פציעה, אובדן או חוסר מזל כתוצאה מאירוע כל שהוא או מסדרת אירועים. עם זאת, חוויה שלילית זו בלבד בדרך כלל אינה מספיקה להופעתה של עמדה זאת, שבה אדם תופס את עצמו לעיתים קרובות או כל הזמן כקורבן. מתוך ויקיפדיה

התקדם לעבר; בא לְיַד; ניגש; התקרב

עמד לקרות. "הרגע בו השקר יתגלה הלך וקרב."

צמצם את המרחק; הסמיך. "הפקיד קרב אליו את מסך המחשב." "השיר היפה קרב בין הלבבות."

האיץ; החיש. "התנהגות ההרודן קרבה את קיצו."

מושא הפגיעה, מי שפגעו בו

בעל⁻חיים שהורגים כמנחה לאל; זבח

ויתור, הקרבה. "הקיצוצים דורשים מהציבור קורבן גדול."