תנועת אוויר

הצד הלא⁻חומרי של האדם; נפש

אווירה, סגנון. "רוח חדשה בספרות העברית."

כוח מניע, אנרגיה, חיוּת

נשמתו של אדם מת המופיעה בעולם באופן פיזי

תחושת נוחות, רגיעה, יציבות

כלל המוסדות והפעולות הממשלתיים האחראים לצרכים הבסיסיים של האזרחים, כחינוך, בריאות, מוצרי יסוד, הכנסה קבועה ועוד

מחלה נגיפית הגורמת לפצעי אבעבועות על הפנים, לחום ועוד

הכיוונים השונים: צפון, דרום, מזרח ומערב

סַבְלָנוּת

בלתי מתחשב, חסר נימוסים, בוטה, וולגארי

חוסר התחשבות, העדר נימוסים, בוטוּת, וולגאריוּת

גִּבּוֹר, אַמִּיץ, נוֹעָז

חֹסֶר סַבְלָנוּת

דִּמָּה, דִּמְיֵן, פִנְטֵז

צַעַר, עֶצֶב, דִּכְדּוּךְ

שיגעון, טירוף

ייאש אותו

כנוע

צנוע, ענו

רוחות (באנגלית: Ghosts; בצרפתית: Les revenants; השם המקורי בדאנו⁻נורווגית הוא Gengangere) הוא מחזה פרי עטו של המחזאי הנורווגי הנריק איבסן. הוא נכתב בשנת 1881 והוצג לראשונה ב⁻1882. כמו רבים ממחזותיו הידועים של איבסן, "רוחות" הוא פרשנות ביקורתית מאוד של המוסר במאה ה⁻19. מתוך ויקיפדיה