תנועת אוויר באטמוספרה. "הרוח התחזקה לקראת ערב." "עלים יבשים התעופפו ברוח." "סירת המפרש התקדמה בעזרת הרוח."

הצד הלא⁻חומרי של האדם; נפש. "היצירה נגעה ברוח האדם." "הוא חיפש מנוחה לרוחו." "האמונה חיזקה את רוחם בימים קשים."

אווירה או אופי אופייני. "רוח חדשה הורגשה בספרות העברית." "האירוע התנהל ברוח חגיגית." "ההחלטה התקבלה ברוח של שיתוף פעולה."

כוח פנימי מניע; מרץ וחיוּת. "דבריו החדירו רוח חדשה בצוות." "למרות הקשיים, רוחו לא נפלה." "הצלחת הפרויקט נבעה מן הרוח היזמית של המשתתפים."

נשמתו של מת המופיעה בעולם החיים. "בסיפור העם הופיעה רוח בלילה." "הדמויות האמינו כי רוח המת שבה אל הבית." "האגדה מספרת על רוח המשוטטת בין הקברים."

תחושת נוחות, רגיעה ויציבות. "היציבות הכלכלית תרמה לרווחתה של המשפחה." "השהייה בטבע העניקה לו תחושת רווחה." "שינה מספקת חשובה לבריאות ולרווחה כללית."

כלל המוסדות והפעולות של המדינה שנועדו לספק לאזרחים צרכים בסיסיים ושירותים חברתיים, כגון חינוך, בריאות והבטחת הכנסה. "משרד הרווחה מפעיל תוכניות סיוע למשפחות במצוקה." "המדינה הרחיבה את שירותי הרווחה לאזרחים ותיקים." "הדיון הציבורי עסק בתקציב הרווחה ובחלוקתו."

מחלה נגיפית הגורמת לפצעי אבעבועות על הפנים, לחום ועוד

הכיוונים השונים: צפון, דרום, מזרח ומערב

סַבְלָנוּת

בלתי מתחשב, חסר נימוסים ובוטה; וולגרי. "הוא דיבר אל המלצר באופן גס רוח ופגע בו." "הערה גסת רוח באמצע הדיון עוררה אי⁻נוחות בחדר." "התנהגות גסת רוח אינה מקובלת במקום העבודה."

חוסר התחשבות, היעדר נימוסים, בוטוּת וגסוּת. "דבריו נאמרו בגסות רוח ופגעו בנוכחים." "המורה העיר לתלמיד על גסות הרוח שגילה כלפי חברו." "אין לקבל גסות רוח כלפי נותני השירות."

"היא נודעה כאישה עזת רוח שלא חששה לעמוד על שלה." "המטפס עז הרוח המשיך בדרכו למרות התנאים הקשים." "נדרש מנהיג עז רוח כדי לקבל החלטות קשות בזמן משבר."

חֹסֶר סַבְלָנוּת

דִּמָּה, דִּמְיֵן, פִנְטֵז

צַעַר, עֶצֶב, דִּכְדּוּךְ

שיגעון, טירוף

גורמת לו לאבד תקווה וביטחון. "הביקורת המתמשכת שוברת את רוחו של העובד." "הכישלונות החוזרים כמעט שברו את רוחו." "למרות הקשיים, היא סירבה לתת לנסיבות לשבור את רוחו."

כנוע

צנוע, ענו

רוחות (באנגלית: Ghosts; בצרפתית: Les revenants; השם המקורי בדאנו⁻נורווגית הוא Gengangere) הוא מחזה פרי עטו של המחזאי הנורווגי הנריק איבסן. הוא נכתב בשנת 1881 והוצג לראשונה ב⁻1882. כמו רבים ממחזותיו הידועים של איבסן, "רוחות" הוא פרשנות ביקורתית מאוד של המוסר במאה ה⁻19. מתוך ויקיפדיה