צער כלפי כאבו של הזולת; חמלה. "לנוכח מצוקתו גברו בלבה רחמים." "הסיפור על הילדים הפליטים עורר רחמים רבים." "השופט גילה רחמים והתחשב בנסיבות המקרה."

איבר חלול ושרירי במערכת הרבייה של נקבת היונקים, שבו מתפתח העובר מרגע היווצרו ועד הלידה. "העובר מתפתח ברחם במשך חודשי ההיריון." "בדיקת האולטרסאונד הראתה שהרחם תקין." "לעיתים נדרש טיפול רפואי בעקבות בעיה ברחם."

איבר בגוף האישה הנושא את העובר; רֶחֶם

שם פרטי עברי לבנים. פירוש השם: הזדהות עם סבלו של אחר, חמלה

כינוי לאלוהים

נוֹלָד

מעורר חמלה או רחמים; עלוב ומסכן. "מראהו המעורר רחמים של הכלב הנטוש נגע לליבם של העוברים והשבים." "המשפחה חיה בתנאים מעוררי רחמים במשך חודשים רבים." "מצבו המעורר רחמים של המבנה הישן דרש שיפוץ מיידי."

רִחֵם, חָס, חָמַל

חש צער או חמלה כלפי כאבו או סבלו של אחר; חמל. "היא ריחמה על הילד שנשאר לבדו בחצר." "השופט ריחם על הנאשם והקל בעונשו." "קשה לרחם על מי שפוגע שוב ושוב באחרים."