שביתת הנשים למען השלום (WSP, Women Strike for Peace הידועה גם נשים לשלום) היא תנועת נשים למען קידום השלום בארצות הברית. ב⁻1961, בעיצומה של המלחמה הקרה, כ⁻50,000 נשים השתתפו, בו זמנית, בהפגנות של תנועת שביתת הנשים למען השלום. הנשים צעדו ב⁻60 ערים ברחבי ארצות הברית, במחאה נגד הסכנה בשימוש נשק גרעיני. זה היה אירוע המחאה הארצי הגדול ביותר של נשים במאה ה⁻20. כ⁻1,500 נשים בראשות דגמר וילסון נאספו למרגלות אנדרטת וושינגטון, ונשיא ארצות הברית, ג'ון פיצג'רלד קנדי, הסתכל עליהן מחלון הבית הלבן. המחאה דחפה את ארצות הברית וברית המועצות לחתום על האמנה למניעת ניסויים גרעינים שנתיים מאוחר יותר. מתוך ויקיפדיה

ב⁻24 באוקטובר 1975 קיימו הנשים באיסלנד שביתה למשך יום אחד כדי "להדגים את הצורך בעבודה של נשים בכלכלה ובחברה באיסלנד", וכדי "למחות נגד פערי שכר ופרקטיקות העסקה בלתי הוגנות". תשעים אחוז מאוכלוסיית הנשים באיסלנד, בהנהגת מספר ארגוני נשים שפעלו במשותף, לא הלכו למקומות העבודה שלהן, ואף סירבו לעשות כל סוג של עבודת בית או טיפול בילדים במשך כל אותו היום. מתוך ויקיפדיה

שביתת המורים בישראל (תשס"ח), שביתת המרצים, שביתת הנהגים (1931), שביתת הנהגים 1931, שביתת הנשים באיסלנד 1975, שביתת הנשק של אלוהים, שביתת הנשק של ארזינג'אן, שביתת הנשק של מודניה, שביתת הנשק של סלוניקי, שביתת הסגל האקדמי הבכיר (תשס"ח)