אכל די צרכו

חווה מספיק והותר. "הוא שבע מרורים בשרותו הצבאי."

אכל מספיק כדי לא להיות רעב, שבע

אכל מספיק כדי לא להיות רעב, שבע

בכל רחבי ארץ ישראל

במהלך כל היממה, ללא הפסקה

חי שנים רבות, זקן, ישיש

מְאֻשָּׁר, מְרֻצֶּה, שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב

מְאֻשָּׁר, מְרֻצֶּה, שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב

נמאס לו

עֲנָוָה או עַנְוְתָנוּת היא תכונה או רגש שבו האדם מחשיב עצמו כשווה בין שווים, ואינו מרגיש כחשוב ונישא מאחרים מכל סיבה שתהיה. מי שיודע את ערכו ומכיר בכישוריו היתרים, אך לא שם את עצמו במרכז, ולא מבקש לעצמו תהילה וכבוד מהעולם, אלא מבקש לעשות את המעשים הראויים והרצויים. מתוך ויקיפדיה

ענוה או ענותנות היא מידה טובה, הנחשבת על ידי חכמים רבים לשורש המאפיין את כל המידות הטובות. בין אם אדם אינו רואה עצמו כבעל ערך; בין אם מחשיב עצמו כשווה בין שווים. העניו מכיר בכישוריו וערכו אך באותה מידה גם בחסרונותיו לצד ערכם וכישוריהם של אחרים; משכך הוא נמנע מלהתנשא על אחרים ולא מבקש לעצמו כבוד ותהילה, כל שאיפתו היא לעשות את הטוב והראוי. מתוך ויקיפדיה

צנוע

צורת הנקבה של המספר 7

הספרה "7"

שעת היממה 7:00 או 19:00

לא רעב, שקיבתו מלאה

מי שיש לו די והותר ואינו צריך יותר; מסופק. "הוא שבע מבילויים ועכשיו רוצה להקים משפחה." "הדור הזה שבע מרוב מותרות."

צורת הזכר של המספר 7

מנהג אבלות יהודי בו מתכנסים בבית שבעה ימים לאחר ההלוויה ומקבלים אורחים הבאים לנחם את קרובי הנפטר