באמירה נשמעת, ולא בכתב או בלחש. "הוא הקריא את ההודעה בקול כדי שכולם ישמעו." "התלמידה ענתה בקול ברור ובטוח." "ביקשו ממנו לומר את שמו בקול."

בקול נמוך מאד, בלחש

"הזמר הצעיר נודע כבעל קול זמיר." "כבר בילדותה נחשבה לבעלת קול זמיר." "המקהלה חיפשה סולן בעל קול זמיר."

ברעש ובהמולה. "הקהל מחה בקול גדול לאחר ההחלטה." "הילדים קראו בקול גדול כששמעו את הבשורה." "הוא צחק בקול גדול מול כולם."

בקול חזק וברור, כך שהדברים נשמעים היטב. "היא הקריאה את השיר בקול רם בפני הכיתה." "נא לדבר בקול רם כדי שכל המשתתפים ישמעו." "הילד ענה בקול רם וברור."

בקול רם וחזק מאוד. "הקהל שר בקולי קולות לאורך כל ההופעה." "הילד בכה בקולי קולות כשלא מצא את אמו." "הם קראו לעזרה בקולי קולות."

על פי החלטת רוב המצביעים או המשתתפים בהצבעה. "ההצעה התקבלה ברוב קולות בישיבת הוועד." "התקציב אושר ברוב קולות לאחר דיון ממושך." "המועמד נבחר ברוב קולות חברי האספה."

בְּחֹסֶר בִּטָּחוֹן, בהיסוס

הָד

קול מהשמים המשמיע את דבר האלוהים. "ירדה בת קול מהשמים."

בהפרש של מצביע אחד או ברוב קטן מאוד

שקט מוחלט, דממה

קול במובן צליל הוא תופעה פיזית ומתפשטת בחומר, אשר יכולה להיקלט על ידי איבר או מכשיר שמיעה ולהיות מתורגמת לחוויה חושית שמיעתית. המונח קול מתייחס לעיתים באופן ספציפי לקול האנושי, בדיבור ובזמרה, שהוא מקרה פרטי, סוג של צליל. מתוך ויקיפדיה

המילה "קול" (באנגלית: Cool - "קריר") היא ביטוי סלנג המשמש לתיאור דבר טוב, או לתיאור אדם הנמצא במצב רוח רגוע וקליל, וכן כאות הערכה לאדם מסוג זה. מתוך ויקיפדיה

במוזיקה, קולות הם הדרך לסדר את הצלילים לפי גובהם. במושג "קול" משתמשים בעיקר במקהלה. במוזיקה קיימים ארבעה קולות מרכזיים (מסודרים מן הגבוה לנמוך): סופרן, אלט, טנור ובס. בנוסף לקולות אלו, ישנם עוד שני קולות משניים: קול המצו⁻סופרן, שנמצא בין הסופרן לאלט, וקול הבריטון שנמצא בין קול הטנור לקול הבס. מתוך ויקיפדיה

אופנתי, טרנדי, גזעי

רגוע, שלו