גרם למישהו לחוש בושה או מבוכה; השפיל. "הערתו הפומבית הובישה את התלמיד מול חבריו." "היא הובישה את יריבה כשחשפה את טעותו בפני כולם." "התנהגותו הגסה הובישה את בני משפחתו."
גרם לדבר להיעשות יבש או לאבד את לחותו. "השמש החזקה הובישה את האדמה בתוך ימים ספורים." "הרוח היבשה הובישה את הכביסה במהירות." "החום הכבד הוביש את העלים הרכים."
