שם דבר במקום מסוים; העמיד או הציב. "היא הניחה את הספר על המדף העליון." "העובד הניח את החבילה ליד הדלת." "הגנן הניח את העציץ בפינת המרפסת."

שיער או סבר שדבר מה נכון. "החוקרת הניחה שהנתונים הראשונים מדויקים." "הוא הניח שהפגישה תתחיל בשעה עשר." "כולם הניחו שהבעיה תיפתר במהירות."

(הניח ל⁻) עזב או חדל מלהפריע; הרפה. "המורה הניח לתלמידים לעבוד בשקט." "אחרי הוויכוח הוא הניח לעניין ולא חזר אליו." "השומר הניח לאורחים להיכנס ללא עיכוב."

אות שאינה נהגית ואינה נושאת ניקוד; לרוב אינה משמשת עיצור בפועל בהגיית המילה. "במילה „ראשון” האל״ף היא אות נחה." "לעיתים ה״א בסוף מילה משמשת אות נחה." "בלימוד הדקדוק מבחינים בין אות נחה לבין אות נהגית."

הפסיק להילחם; נכנע. "לאחר שעות של קרב הניח האויב את נשקו." "המורדים הניחו את נשקם ונכנעו לכוחות הצבא." "בתום המצור הניחו הלוחמים את נשקם."

הפסיק להטריד אותו או להציק לו; עזב אותו לנפשו. "אחרי ויכוח קצר הוא הניח לו והלך לדרכו." "כשראה שהיא עסוקה, המורה הניח לה והמשיך הלאה." "בסופו של דבר כולם הניחו לו לעבוד בשקט."

"יש להניח שהישיבה תידחה לשבוע הבא." "נוכח הנתונים, יש להניח שהמחירים ימשיכו לעלות." "אם הוא לא ענה, יש להניח שעדיין לא ראה את ההודעה."

כנראה

נח הוא דמות מקראית, בנו של למך בן מתושלח והדמות הראשית בסיפור המבול בספר בראשית פרקים עד . קורותיו מסופרות בפרשה הקרויה על שמו, פרשת נח וצאצאיו מפורטים בלוח העמים. לפי הבנה פשוטה של הפרשה, במבול לא נותר איש מלבד נח ובניו ונשיהם כך שהוא אבי כל האנושות. מתוך ויקיפדיה

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים מתוך ויקיפדיה

הנחותי (מילה ארמית שפירושה "היורדים", מכונים גם רבותינו היורדין מארץ) היו חכמים בתקופת התלמוד שהיו יורדים מארץ ישראל לבבל ועולים מבבל לארץ ישראל ומשמשים כשליחים ומגשרים בין שני המרכזים הגדולים של האמוראים יוצרי התלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי (רב אבינה, עולא ורב דימי). קשר זה התקיים לפחות כמאה וחמישים שנה. מתוך ויקיפדיה

עומד במקומו, חסר תנועה, לא זז

נזראן, נזרבייב, נזריה, נזרן, נזרקורה, נח (סרט), נח (פרשה), נח אמריך, נח ברוש, נח בשבע שגיאות