שנון, חריף, עוקצני. "הנואם היה חד לשון."

טיפש, לא חכם

חדד או חדאד הוא שם משפחה שמקורו בארמית. בעברית נמנים מיסודו גם השמות חדד ואלחדד, והוא מסמל לרוב שאחד מאבות המשפחה עסק בנפחות. משפחת חדאד נמצאת בכפרים וערים רבים במדינה, בכפר טורעאן, נצרת, שפרעם, כפר מזרעה, כפר תרשיחא, עכו, צפת, כפר עילבון, חיפה, יפו⁻ת"א, ירושלים וגוש חלב. מתוך ויקיפדיה

תשלום או טובת הנאה הניתנים כדי להשפיע שלא כדין על החלטה, פעולה או יחס מועדף. "הפקיד נעצר בחשד שקיבל שוחד מקבלן מקומי." "החוק אוסר לתת שוחד לעובד ציבור." "החברה קבעה נהלים מחמירים למניעת שוחד."

חד⁻אופן, חד⁻פסיגיים, חדאד, חדב אל⁻פוואר, חדגוניים (בלט), חדו"ש, חדו"ש – לחופש דת ושוויון, חדוה אלמוג, חדוה בן ישראל, חדוה בן⁻ישראל

החלק המחודד והדוקר של חפץ חד. "חוד הסכין היה חד במיוחד." "הילד נזהר שלא להיפצע מחוד העיפרון." "החוד של המחט דק מאוד."

מושחז; משונן; מחודד. "הסכין החד חתך את הלחם בקלות." "לקצה המסמר היה חוד חד במיוחד."

ברור; מדויק; נוקב. "המרצה ניסח ביקורת חדה וברורה על המאמר." "הוא השיב תשובה חדה שלא הותירה מקום לספק."

חזק; עז; חריף. "הרגשתי כאב חד בבטן." "נשבה רוח חדה מן הים." "מן המטבח עלה ריח חד של תבלינים."