פריט לבוש פולחני שהיה חלק מבגדי הכוהן הגדול במקרא, מעין לוח בד או קישוט שנשא על חזהו ובו שובצו אבנים יקרות. "בפרשת תצווה מתואר החושן כאחד מבגדי הכוהן הגדול." "על החושן שובצו אבנים יקרות שנשאו את שמות שבטי ישראל." "המאייר הקפיד לשחזר את החושן לפי התיאור המקראי."

אביזר שלבָש הכהן הגדול בבית המקדש, משובץ בשתים עשרה אבנים יקרות. "החֹשֶׁן שעל בגדי הכהן הגדול היה משובץ באבנים יקרות." "בתיאור בגדי הכהונה נזכר החֹשֶׁן כאחד מן הפריטים המרכזיים." "לפי המסורת, על החֹשֶׁן היו קבועים שמות שבטי ישראל."

שם פרטי עברי לבנים ולבנות. בתנ"ך: בד שלבש הכהן הגדול בבית המקדש, ובו שתים עשרה אבנים יקרות

יכולת גבוהה לבנות, לתקן ולהפעיל מתקנים, מכונות, מכשירים וכד'

הנאה גדולה עד כדי אובדן שליטה עצמית או התעלות עזה. "המוזיקה והאורות יצרו שכרון חושים באולם." "הניצחון הדרמטי מילא את האוהדים בשכרון חושים." "הבושם העז עורר בו שכרון חושים."

בפיזיולוגיה, החושים הם היכולות של יצורים חיים לקלוט מידע מהסביבה או מהגוף, ולהמירו לאות חשמלי⁻כימי כדי שהמוח יוכל לעבד אותו. בהתאם לכך, ההגדרה הפיזיולוגית המקובלת של "חוש" היא בהתאם לקיומם של תאי חישה המכויילים לבצע התמרה של גירוי מסוים באופן ספציפי (באנרגיה מינימלית שלו), ולהעבירו לאזורים מסוימים במוח לצורך עיבוד. מתוך ויקיפדיה

חוש או חושי ברומנית: Huşi) היא עיר במחוז וסלוי, בחבל מולדובה שבמזרח רומניה. מתוך ויקיפדיה

קטגוריה:שמות משפחה מתוך ויקיפדיה

הרגיש בדבר כלשהו; חש תחושה גופנית או נפשית. "הוא חש כאב חד בכתפו לאחר האימון." "היא חשה הקלה גדולה כששמעה את הבשורה הטובה." "במהלך הדיון חש המשתתף אי⁻נוחות גוברת."

חורשת דונג פהאיאיין⁻קהאו יאי, חורשת האקליפטוס, חורשת הארבעים, חורשת טל, חורשת עציון, חוש (עיר), חוש הומור, חוש הטעם, חוש המישוש, חוש הראיה

שׁוֹתֵק

יכולת לקלוט גירויים חיצוניים באמצעות איברי החישה. "חוש הראייה מאפשר לנו להבחין בצבעים ובצורות." "אצל בעלי חיים מסוימים חוש הריח מפותח במיוחד." "פגיעה עצבית עלולה לפגוע בחוש המישוש."

כישרון טבעי או יכולת אינטואיטיבית בתחום מסוים. "יש לה חוש מוזיקלי מפותח." "למנהל הוותיק יש חוש מצוין לאנשים." "הוא גילה חוש עסקי כבר בגיל צעיר."