אופן איוש נבחרי הציבור במוסדות השלטון על⁻סמך תוצאות ההצבעה בבחירות. בשיטת בחירות יחסית, למשל, מאיישים את הפרלמנט, לצורך העניין, בצורה שמשקפת באחוזים, בקירוב, את התוצאות שהושגו בכלל הציבור. ואילו בשיטת בחירות אזורית, מאיישים מקומות בפרלמנט לפי התוצאות שהתקבלו בכל אזור בנפרד

שיטת בחירות היא אוסף של כללים וחוקים שמגדירים את אופן ההצבעה בבחירות ואיך נקבעות תוצאותיהן. שיטת מערכת בחירות פוליטית בדרך כלל מאורגנת על ידי הממשלה, בעוד ששיטת בחירות לא⁻פוליטית יכולה להתרחש בעסקים, במוסדות ללא כוונת רווח ובארגונים לא פורמליים. מתוך ויקיפדיה

הבחירות לכנסת הן ליבה של שיטת הממשל בישראל, שהיא דמוקרטיה פרלמנטרית, שיטה שבה סמכותו של השלטון, הממשלה, נובעת מן האמון שמביעה בו הכנסת (הפרלמנט הישראלי), שנבחרה על ידי אזרחי המדינה. מתוך ויקיפדיה

בארצות הברית, הנשיא וסגן הנשיא אינם נבחרים ישירות על ידי ציבור הבוחרים, אלא על ידי חבר האלקטורים (באנגלית: Electoral College), בשיטה המפורטת בסעיף הראשון שבפרק השני של חוקת ארצות הברית ובתיקון ה⁻12 לה. מתוך ויקיפדיה

מאז קום המדינה, עלה הנושא של שינוי שיטת הבחירה על סדר היום הציבורי פעמים מספר. מתוך ויקיפדיה

שיטת דיואי, שיטת דירוג האוניות בצי המלכותי הבריטי, שיטת האב, שיטת האלימינציה של גאוס, שיטת הבדידים, שיטת הבחירות לכנסת, שיטת הביופידבק, שיטת הדירוג של אופ"א, שיטת הדלתה, שיטת הדמויות